יצירת קשר
פרוטוקול Mina הוא בלוקצ'יין שכבה ראשונה הנבנה במטרה להיות מינימליסטי ויעיל במיוחד, בניגוד לבלוקצ'יינים אחרים הגדלים לממדים עצומים ככל שמתבצעות על גביהם עוד ועוד העברות.
נפח הבלוקצ'יין של Mina נשאר קבוע על 22 קילובייט בלבד, בעוד שהבלוקצ'יין של ביטקוין, למשל, כבר עבר את רף ה550 ג'יגה-בייט.
מטרת הפרויקט היא לספק רשת בטוחה, בעלת אפשרות צמיחה (סקלאביליות – האפשרות של הרשת לגדול ולתמוך במשתמשים נוספים מבלי להשפיע על ביצועי הרשת בצורה משמעותית) ומבוזרת באמת.
למה "מבוזרת באמת"?
אם ניקח את דוגמת הבלוקצ'יין של ביטקוין (BTC), בשל גודלו וכמות המשתמשים בו, במידה וירצה משתתף חדש להפוך לכורה(ההגדרה ברשתות הוכחת עבודה (PoW) לאימות בלוקים), דרישות החומרה יהיו גבוהות מאוד, ברמה שרוב המשתתפים הפרטיים לא יוכלו לבצע את הפעולה.
דבר זה בסופו של דבר גורם לאותם משתמשים להצטרף ל"בריכות כרייה" אשר נשלטות על ידי כמה גופים בולטים.
מה שמוריד מרמת הביזוריות של הרשת.
את אותו הדבר ניתן להגיד גם על רשת אית'ריום (ETH), אשר עובדת במנגנון הוכחת ההחזקה (PoS).
כאשר מישהו ירצה להפוך למאמת (ההגדרה ברשתות PoS לאימות בלוקים), יהיה עליו להקים צומת – Node אשר מחזיק בכמות של 32 מטבעות אית'ריום.
לא לכל משתמש קיים סכום כזה אשר ברצונו לנעול ו"לסכן" שהרי על כל מאמת לעמוד בתנאי הרשת בכדי להמשיך להיות חלק ממאמתי הבלוקים.
דבר זה גורם למשתמשים להצטרף לפרוטוקולי סטייקינג אשר מרכזים תחתיהם כמויות שלמטבעות ומקימים צמתי אימות משלהם בזמן שהם מחלקים חלק מן הרווחים חזרה ללקוחות.
כמו שאתם יכולים לנחש, גם זה פוגע בביזוריות הרשת שכן סכומים גדולים של אית'ריום אשר היו יכולים להיות מפוזרים לצמתי אימות הנשלטות על ידי משתמשים שונים, בסופו שליום מנוהלים על ידי ישות אחת מרכזית.
לכן הפרויקט Mina, בא במטרה לאפשר לכל משתמש להיות מאמת, לא משנה מתי הצטרף לרשת ואיזו חומרה יש בידיו.
את הבלוקצ'יין של מינה משתמשים יכולים לאמת אפילו בעזרת הטלפון הנייד שלהם.
ללא העברת מטבעות לגופים מרוכזים וללא הוצאות חומרה מיוחדות.
קישור לאתר הפרויקט: Mina Protocol: Lightest Blockchain for Secure DApps
קישור לעמוד הסבר: Decentralized, Scalable and Secure Blockchain | Mina Protocol
במהלך השנים, מפתחי בלוקצ'יין נתקלים שוב ושוב בפני דילמה מאתגרת – כיצד ניתן לאזן בין סקלאביליות (יכולת הגדילה של הבלוקצ'יין), ביזור ואבטחה.
שלושת המאפיינים הללו נראים כמו יעד בלתי אפשרי, כאשר כל ניסיון למקסם את כולם בפרוטוקול אחד נתקל בקשיים.
התופעה הזו, הידועה בשם "טרילמת הבלוקצ'יין", נטבעה לראשונה על ידי אחד ממייסדי אית'ריום (ETH), ויטליק בוטרין, כ"טרילמת הסקלאביליות".
דמיינו שאתם מנסים לבנות עיר מתקדמת: אתם רוצים שהיא תהיה גדולה ודינמית, שכל תושב יוכל להשתתף בענייני הניהול, ושכל מבנה יהיה בטוח מפני פשעים ואסונות. ככל שאתם מנסים להרחיב את העיר, לשלב יותר תושבים ולקיים מערכת ניהול שוויונית, אתם מגלים שהמשימה מורכבת הרבה יותר ממה שחשבתם. זהו בדיוק האתגר שעומד בפני מפתחי בלוקצ'יין.
ביטקוין ורשתות בלוקצ'יין אחרות הן מבוזרות, כלומר אף ישות יחידה לא שולטת ברשת. המשתתפים משתפים ומאמתים את הנתונים, מה שמבטיח את שקיפות המידע. לרוב יתאפשר לכל משתמש להיות מאמת ברשת ולעזור להגדיל את רמת הביזור שלה.
בעיה: על מנת לשמור על רמת ביזור גבוהה, כל צומת ברשת צריך להשתתף באימות העסקאות. ככל שיש יותר צמתים שמשתתפים בתהליך, זמן התגובה לעסקאות עולה ויכולת הסקלאביליות יורדת. ביזור רב מונע מגורם יחיד שליטה על הרשת, אך גם מוסיף עומס על הרשת.
אבטחה היא קריטית עבור רשתות בלוקצ'יין. רשתות שונות משתמשות במנגנונים שונים כדוגמת הוכחת עבודה (PoW) או הוכחת אחזקה (PoS) בכדי להבטיח את שלמות הנתונים ולמנוע מניפולציות על המידע על ידי משתמשים זדוניים. ככל שרשת המשתתפים תהיה גדולה יותר, כך גם אבטחת הרשת תגדל שכן זה אומר שלמשתמש הזדוני יהיה קשה יותר להשתלט על חלק גדול מספיק מהרשת בכדי לבצע את המניפולציה ולגרום לשאר המאמתים להאמין לו.
בעיה: רשתות בלוקצ'יין מאובטחות דורשות מנגנוני קונצנזוס חזקים כמו PoW או PoSאשר מצריכים משאבים רבים בין אם מבחינת חומרה או מבחינת ערך כספי, ויכולים להאט את קצב העסקאות. ככל שהאבטחה תהיה גבוהה יותר, כך תגדל כמות המשאבים הנדרשת להבטחת שלמות הנתונים, מה שיכול לפגוע ברמת הסקלאביליות של הרשת.
סקלאביליות שואפת להגדיל את מספר העסקאות שבלוקצ'יין יכול לעבד בשנייה, מה שהופך אותו לבר-קיימא לשימוש רחב. בלוקצ'יינים מובילים כמו ביטקוין (BTC) ואית'ריום (ETH) מתקשים בכך, ומעבדים רק כמה עסקאות בשנייה בהשוואה למערכות מרכזיות לדוגמת ויזה.
בעיה: לשם הגברת הסקלאביליות, יש צורך להגדיל את מספר העסקאות שמעובדות בשנייה. אך הגדלת קצב העסקאות דורשת שינויים במבנה הבלוקצ'יין אשר יכולים לפגוע בביזור או באבטחה.
לדוגמה, הגדלת גודל הבלוקים מאפשרת עיבוד יותר עסקאות בפרק זמן נתון, אך מקשה על מאמתים קטנים להשתתף ברשת בשל דרישות אחסון ורוחב פס גבוהות יותר, ובכך פוגעת בביזור.
ניקח לדוגמה את ביטקוין (BTC), אשר משתמש במנגנון הוכחת העבודה. ביטקוין מצליח לשמור על ביזור ואבטחה, אך נאבק ביכולת הסקלאביליות שלו, מה שמגביל את כמות העסקאות שהוא יכול לעבד בו זמנית, דבר המאט את הרשת ומייקר את עמלות ההעברה.
דוגמה נוספת היא הבלוקצ'יין של ריפל (XRP). אשר מציג סקלאביליות מרשימה ומסוגל לאמת מספר עסקאות גבוה במיוחד בזמן קצר. אך מנגד, נתקל בביקורת מצד קהילת הקריפטו על חוסר הביזור שבו, ותלותו בחברת ריפל.
הפרויקט מצליח לאזן בין אבטחה לביזור תוך שמירה על אפשרות לסקלאביליות.
במקום לדרוש ממשתמשים לבדוק את כל היסטוריית הבלוקים, הפרוטוקול מחשב zk-SNARKs (הוכחות ידע-אפסי קצרות ולא אינטראקטיביות, ארחיב לגבי זה בחלק הטכני של המאמר), המתמקדים בכמה מהבלוקים האחרונים בלבד, כך שמשתמשי הקצה צריכים לאמת רק את ההוכחה הרלוונטית ולא את כל היסטוריית הבלוקצ'יין המלאה. דבר המאפשר למערכת להישאר קלה ומהירה.
הפרויקט מבטיח שכל אחד יוכל להריץ צומת מלא בקלות בזכות שמירה על גודל קבוע לבלוקצ'יין, דבר המקדם את ביזוריות הפרוטוקול.
בנוסף, העיצוב היעיל של הפרוטוקול מאפשר לפרויקט להתמודד עם כמות גדולה של עסקאות מבלי להאט או לדרוש כמויות עצומות של אחסון, ובכך פותרת את בעיית הסקלאביליות.
בעזרת SNARKs מתאפשר לאמת מידע מבלי לחשוף את המידע עצמו, מה שמסייע בשמירה על פרטיות ואבטחת המשתמשים והרשת.
על ידי שמירה על שלושת ההיבטים האלה, הפרויקט מציע פתרון מעשי לטרילמת הבלוקצ'יין.
zk-SNARKs או בעברית "הוכחות ידע-אפסי קצרות ולא אינטראקטיביות" הן טכנולוגיה קריפטוגרפית המאפשרת לצד אחד להוכיח שהוא מחזיק במידע מסוים מבלי הצורך לחשוף את המידע עצמו לצד השני.
לדוגמה, האפשרות להוכיח למוכר רכב שבחשבון הבנק שלנו קיים מספיק כסף בכדי לקנות את הרכב בו אנו מעוניינים, מבלי להראות לו את כמות הכסף בחשבון.
במקום זאת, אתם מספקים למוכר הוכחה קטנה שמאשרת את כמות הכסף בחשבון מבלי לחשוף את הכמות עצמה.
כך שצד אחד קיבל את ההוכחה שביקש, והצד השני לא היה צריך לחשוף פרטים שאינו מעוניין לחשוף.
בעולם הקריפטוגרפי, טכנולוגיה זו מאפשרת למאמתים לבדוק שהעסקאות והמידע נכונים ומדויקים מבלי לראות את כל הנתונים עצמם. דבר זה לא רק מגביר את פרטיות המשתמש אלא גם חוסך הרבה מקום על גבי הרשת, מה שהופך את הבלוקצ'יין ליעיל וקומפקטי יותר.
בזכות טכנולוגיית ה zk-SNARKs, מתאפשר אימות מצב הרשת מבלי לחשוף את תוכן הבלוק עצמו, באמצעות תעודות קריפטוגרפיות קטנות.
תהליך זה מאפשר לצמתים (מאמתי הבלוקים) למחוק את הבלוקים מהזיכרון לאחר אימותם ולהחליפם ב"תמונות" (בפועל, הוכחות קריפטוגרפיות) זעירות של הבלוקים, כך שמתקבלת שרשרת של "תמונות "במקום שרשרת של בלוקים.
הנה מטאפורה שתסביר את העיקרון:
גיאולוגית מטיילת בהרים ונתקלת בשורת סלעים כבדים (בלוקים על הבלוקצ'יין). היא רוצה לבדוק את תוכן הסלעים (לאמת את העסקאות בבלוק).
היא חותכת אותם, חוקרת את תכולתם ומדווחת על ממצאיה.
עמיתים מרחבי העולם (מאמתים אחרים) רוצים גם הם לראות את הסלעים, אך אינם יכולים להרשות לעצמם את עלות הנסיעה. (עלות הרצת צומת מלאה).
בעקבות המצב, הגיאולוגית חושבת על פתרון: היא מצלמת כל סלע (כל תמונה היא בעצם הוכחה).
כעת, היא לא צריכה את הסלעים— התמונות מספקות אותה באותה מידה.
מינה מאפשרת לצמתים מלאים למחוק את הבלוקים לאחר אימותם, ולהחליף אותם בהוכחות (צילום של הסלעים) או בשמן הטכני "zk-SNARKs".
שרשרת תמונות היא שיפור עצום על פני שרשרת בלוקים, אבל הבעיה עדיין לא נפתרה: השרשרת עדיין תגדל ככל שיתווספו יותר בלוקים, בזמן שאנו רוצים שהיא תישאר בגודל קבוע.
לגיאולוגית יש פתרון חדש. היא מצלמת את הסלע הראשון… ואז מצלמת את הסלע השני ביחד עם התמונה של הסלע הראשון.
עכשיו היא לא צריכה את התמונה הראשונה. אחרי הכל, המידע שהיא מכילה נמצא כבר בתמונה השנייה.
היא ממשיכה לצלם כל סלע יחד עם התמונה האחרונה שצילמה אשר מכילה צילום של הסלע הקודם וצילום של הצילומים הקודמים, ושולחת לעמיתיה רק התמונה האחרונה.
בצורה זו, התמונה האחרונה שצולמה, מכילה את תמונות כל הסלעים איך שוקלת בסופו של דבר כמשקל תמונה בודדת.
zk-SNARKs (Zero Knowledge Succinct Non-Interactive Arguments of Knowledge)
הם כמו תמונות דו-ממדיות של עצמים תלת-ממדיים.
בפועל: הן הוכחות קריפטוגרפיות מיקרוסקופיות למשהו הרבה יותר גדול.
כל בלוק מצולם לתמונה. ואז כל תמונה מצולמת לתמונת-על של כל השרשרת.
כך מינה בעצם דוחסת שרשרת הנמדדת במאות ג'יגה-בייטים ל zk-SNARK בגודל של 22 קילובייט
מטבע הפרוטוקול נקרא גם הוא MINA ושימושו העיקרי הוא ביצוע העברות ועסקאות על גבי הרשת.
המטבע הוא מטבע אינפלציוני ולא מוגדרת כמות מטבעות מירבית.
בשנה הראשונה להשקת המטבע במרץ 2021, גובה האינפלציה היה 12% בשנה ונועד בכדי לעודד משתמשים לנעול מטבעות בשירותי סטייקינג ובכך להגביר את רמת הביזוריות של הרשת.
לאחר סיום השנה הראשונה, גובה האינפלציה יורד לאורך הזמן באופן קבוע ומיועד להגיע לגובה של 7% בשנה ונועד להיעשות באופן המעודד הצטרפות שלמשתמשים חדשים ובו בזמן לתחזק את עמידות ובטיחות הרשת.
כמו בפרויקטים אחרים מבוססי מנגנון הוכחת החזקה, משתמשים אשר נועלים את המטבעות שברשותם או מאצילים אותם על משתמשים אחרים (במקרה של האצלה, המשתמש עליו האצילו את המטבעות), יכולים להשתתף בהצבעות לשיפור הפרוטוקול וקביעת מסלול הפרויקט העתידי, מה שעוזר אף יותר לביזוריות הרשת ונתינת השליטה למשתמשים.
מעבר לשימושו לביצוע העברות על גבי הרשת או נעילתו בחוזי סטייקינג, המטבע MINA הוא מטבע הסחר היחידי ב"סנארקפלייס", שילוב של המונחים SNARK ו- Marketplace.
בשביל לוודא שמשקל הבלוקצ'יין נשאר קטן, וכחלק מתהליך אימות ההעברות על הרשת, ייצרני הבלוקים (מריצי הצמתים) צריכים לשלם לייצרני ההוכחות ה SNARK במטבע MINA, ובכך בעצם משמרים את הצורך במטבע בשביל המשך עבודת הבלוקצ'יין בצורה האידיאלית.
הפרויקט הוקם על ידי חברת O(1) Labs. אשר מייסדיה והצוות שלה מורכבים ממומחים בתחומי הקריפטוגרפיה, הבלוקצ'יין ופיתוח התוכנה. יחד עם תמיכה ממשקיעים מובילים בתחום הטכנולוגיה והקריפטו, החברה הצליחה להשיג מימון משמעותי לקידום הפרויקט ומחויבת ליצירת רשת בלוקצ'יין נגישה וידידותית יותר למשתמש.
אוון שפירו, מנכ"ל
אוון שפירו הוא המנכ"ל ומייסד שותף של O(1) Labs.
לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת קרנגי מלון עם תואר ראשון במדעי המחשב, אוון המשיך את מסעו האקדמי עם תואר מחקר שני במעבדת הרובוטיקה של האוניברסיטה, שם תרם אוון לפלטפורמת הרובוטיקה HERB .נוסף על כך, עבד אוון כמהנדס תוכנה במוזילה (החברה שהביאה לנו את דפדפן Firefox) ואף ביסס את מעמדו כמומחה מוביל בתחום ה zk-SNARKs.
אייזק מקלר – מנהל טכנולוגי (לשעבר)
גם אייזק מקלר הגיע מתוך O(1) Labs שם כיהן כמנהל האבטחה.
מקלר הוא מתמטיקאי ומדען מחשבים. הוא דוקטור לקריפטוגרפיה ועשה את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. לפני כן, הוא עבד כמהנדס תוכנה בחברת המסחר ג'יין סטריט, ותרם למספר פרויקטים של קוד פתוח, כולל קומפיילר שפת ELM.
בראד כהן – ראש אסטרטגיה ואופרציה (לשעבר)
לבראד כהן יש ניסיון עבודה מגוון, הכולל תקופות במעבדה לאלקטרופיזיולוגיה, בחברת מסחר במהירויות גבוהות (HFT), במכון מחקר טכנולוגי ובקרן גידור.
בראד היה מהנדס בצוות המטבעות ובצוות המחקר של ריי דאליו לפני שהצטרף לקבוצת מהנדסים שהוקמה כדי לתכנן מחדש את מערכות ההשקעה המרכזיות.
יש לו תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת שיקגו עם התמחות משנה במדעי המוח.
סלו היא פלטפורמת בלוקצ'יין שנועדה להנגיש כלים פיננסיים לכל אחד שיש לו טלפון נייד, תוך שימוש בנגישות הרחבה של מכשירים ניידים לקידום הכללה פיננסית. היא משתמשת במנגנון קונצנזוס של הוכחת אחזקה (PoS) ומשלבת zk-SNARKs לעיבוד עסקאות יעיל ומאובטח.
הארכיטקטורה של סלו מותאמת לשימוש בניידים, ומבטיחה אפשרות להשתתף ברשת גם עם משאבים מינימליים.
הדגש הזה על עיצוב קל ונייד דומה למטרה של פרוטוקול מינה, לשמור על בלוקצ'יין תמציתי, שמקל על משתמשים להפעיל צומת מלאה.
עם זאת, בעוד מינה מדגישה שמירה על גודל בלוקצ'יין קבוע באמצעות הוכחות בגודל קבוע, סלו מתמקדת יותר בנגישות ניידת והכללה פיננסית.
סטארקוור מפתחת הוכחות קריפטוגרפיות הנקראות zk-STRAKs, במטרה לשפר את סקלאביליות והאבטחה של הבלוקצ'יין. המוצר הראשי שלה, StarkNet, הוא פתרון שכבה 2 המבצע חישובים מורכבים מחוץ לבלוקצ'יין ולאחר מכן מאמת אותם על הבלוקצ'יין באמצעות zk-STARKs.
גישה המאפשרת תפוקה גבוהה והפחתת עלויות העסקה ללא פגיעה באבטחה או בביזור.
בהשוואה לפרוטוקול מינה, שמשתמש ב - zk-SNARKs לשמירה על גודל בלוקצ'יין מינימלי, הגישה של סטארקוור עם zk-STARKs מתמקדת בטיפול בכמויות נתונים עצומות ביעילות מחוץ לבלוקצ'יין.
שניהם שואפים לפתור בעיות הקשורות בסקלאביליות וביזור, אך מינה עושה זאת על ידי שמירה על גודל בלוקצ'יין קטן, בעוד סטארקוור מתמקדת בהעברת חישובים אל מחוץ לבלוקצ'יין להשגת מטרות דומות.
כאשר שוקלים השקעה בפרויקט, כדאי לקחת בחשבון כמה עניינים לגבי הפרויקט אשר עלולים אולי להוות חסם לחלק מהמשקיעים.
למשל, עניין האינפלציה הקבוע בנוסף לחוסר ההגבלה על כמות המטבעות אשר יהיו לפרויקט.
במידה והפרויקט לא יצליח למשוך משתמשים רבים, ולא תהיה דרישה גבוהה למטבע ושימושו, עניין האינפלציה יכביד על שווי המטבע וידלל את החזקתם של המשקיעים בכך שהשוק "יוצף" במטבעות חדשים אשר אינם בשימוש.
נוסף על כך, Mina כבלוקצ'יין שכבה ראשונה, פועל בנוף רווי שבו על כל פרויקט להילחם על משיכת משתמשים חדשים, שמירה על משתמשים קיימים ובו בזמן לדאוג לבטיחות הרשת. זוהי תחרות קשה וארוכה בין פרוטוקולי שכבה ראשונה אשר מנסים לתפוס נתח שוק רחב ככל שאפשר לאורך זמן.
וכמובן החשש מהעניין הביטחוני. טכנולוגיות מורכבות כמו zk-SNARKs עדיין חדשות יחסית בנוף הבלוקצ'יין וכבכול פרויקט אשר מבוסס חוזים חכמים ותהליכים המתבצעים בכמה שלבים כאשר כל אחד משלים את קודמו, עלולות להמצא פרצות אבטחה כאלו או אחרות שיכולות לפגוע בנכסי המשקיעים ובנוסף לפגוע באמון המשקיעים ומשתתפי הרשת.
פרויקט מינה מציע פתרון מתקדם לטרילמת הבלוקצ'יין, עם דגש על שמירת גודל הבלוקצ'יין קבוע באמצעות הוכחות קריפטוגרפיות מתקדמות (SNARKs).
הפרוטוקול מצליח לאזן בין סקלאביליות, ביזור ואבטחה, מה שמאפשר לכל משתמש להריץ צומת מלא ולאמת עסקאות בקלות ללא צורך במערכות בעלות כוח עיבוד נתונים גדול, ובכך דואגת לשמור על פוטנציאל ביזורי לאורך זמן ארוך במיוחד.
עם צוות מקצועי ומחויב ועם תמיכת קהילת המשתמשים, מינה מהווה פתרון אידיאלי למערכת תשלומים מבוזרת, יעילה ומהירה.
על אף אתגרים מסוימים כגון אינפלציה קבועה ותחרות עזה בשוק הבלוקצ'יין, מינה מציגה גישה מתקדמת ופתרון מאוזן לבעיות הקריטיות בתחום.
כעת נשאר לראות האם יצליחו למשוך את כמות משתמשים ופרויקטים, לשמור עליהם לאורך זמן ובכך לתפוס נתח שוק רחב יותר בנוף רשתות השכבה הראשונה.
דיסקליימר
החברה בעלת אישור המשך עיסוק מספר 57505 למתן שירות בנכס פיננסי מכוח בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה אינה בעלת רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואליים הינה מסוכנת ועשויה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הווירטואליים כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות.
