יצירת קשר
אסף אלמליח אנליסט קריפטו-פיננסי בכיר בבית ההשקעות Proxibit
סקירה שבועית זו הוכנה על מנת לתת למשקיעינו ולקהל הרחב מבט מלמעלה על שוק המטבעות הדיגיטליים בו אנו פועלים.
בסקירות מסוג זה נכסה אירועים משמעותיים בשבוע החולף ומשמעותם, נבצע ניתוחי On-chain שלאופי הפעילות ברשתות הבלוקצ'יין השונות ונבחן את השפעות הרשתות החברתיות על השוק.
נקודות מפתח:
· מכה נוספת: הרשות לניירות ערך האמריקאית תחקור את Binance על הנפקת המטבע BNB
· יפן המדינה הראשונה לחוקק את חוק המטבעות היציבים
· טיוטת החוק האמריקאי שהודלפה מבקשת לעשות מהפכה ברגולציה על מטבעות דיגיטליים
· ניתוח: הבריחה לביטחון - דומיננטיות גוברת בביטקוין ומטבעות יציבים
· שיעורי המימון – חצי שנה ברציפות מתחת לאפס
הבורסה הגדולה בעולם מסתבכת (שוב) עם הרגולטורים, הפעם עם האמריקאים. הרשות לניירות ערך האמריקאית הודיעה כי תפתח בחקירה נגד בורסת Binance - הבורסה הגדולה בעולם על הנפקת המטבע BNB. המטבע BNB הוא המטבע הרשמי של הבורסה, אלו שהאמינו בעתידה של הבורסה להוביל את תחום המטבעות הדיגיטליים מצאו ערך במטבע ובחרו להשקיע בו או בחרו להחזיקו על מנת לקבל הטבות בעמלות הבורסה.
מה הסיבה לחקירה ?
כל חברה העוסקת במטבעות דיגיטליים יודעת כי רגע הנפקת מטבע דיגיטלי הוא למעשה חזית ההתנגשות מול הרגולטורים ברחבי העולם והאמריקאי בפרט.
מבחן האווי האמריקאי הוא מבחן משפטי המבחין מהי הנפקת נייר ערך שצריכה להיות רשומה ומאושרת ע"י הרשות וגורמים רלוונטים (בדומה למנייה בחברה) ומהי הנפקה שאינה נייר ערך שאינה מצריכה מכשולים רגולטוריים קשים מנשוא. ההגדרה היא כזו: "השקעת כסף במוסד מסוים עם ציפייה סבירה לרווחים מצד המשקיע, רווחים אלו יהיו פרי מאמצם של אחרים".
במקרה של ביננס, בעת השקת המטבע נמכר לציבור 100 מיליון מטבעות BNB כאשר סך הגיוס מהציבור עמד על 15 מיליון דולרים, כך שהשקעה מהציבור הייתה גם הייתה.
נעבור לשאלה השנייה העולה מן ההגדרה של מבחן האווי: האם מדובר במוסד מוכר? כן, בורסת ביננס בעלת חברות רשומות בכל העולם, כולל בארצות הברית.
השאלה השלישית שעולה מן ההגדרה של מבחן האווי היא האם הייתה ציפייה לרווח מצד המשקיעים? ובכן, רוב אם לא כל הפרויקטים המשיקים מטבע דיגיטלי עונים על שאלה זו בשלילה, בטענה שקניית המטבע אינה אמורה לשמש ליצירת רווחים עבור משקיעים אלא פשוט לפתוח למשתמשים דלת לשימוש בשירות עתידי שמציעה החברה. במקרה של ביננס, רוכשי המטבע ירכשו אותו על מנת לשלם עמלות נמוכות יותר בבורסה. על כך כמובן, ה- SEC חולק.
השאלה הרביעית והאחרונה היא האם רווחי המשקיעים היו פרי מאמצם של אחרים בחברה שפעלו באופן אקטיבי למען מיקסום תשואות המשקיעים? התשובה לשאלה זו תמונה במודל ה"שריפה" של המטבע BNB, החברה טענה בדף הלבן של המטבע כי על מנת לשמור על נדירותו וערכו של המטבע בכל רבעון החברה תקנה מטבעות BNB חזרה מן הציבור ותשרוף אותם, בכך תפחית את ההיצע בשוק ותעלה את ערכו של המטבע. מכאן – פרי מאמצם של אנשי החברה הוא מהסיבה לרווחי המשקיעים.
הרשות לניירות ערך האמריקאית לא יכולה לרדוף אחרי כל מטבע דיגיטלי שמונפק אך בהתחשב בפומביות החברה וההיתקלויות בעבר עם רגולטורים ברחבי העולם הפכו את BNB למטרה נחשקת בעיני הרגולטור.
המשמעות של חקירה כזו, מניסיון העבר, אינה כצעקתה. מטבעות אחרים שנחקרו ע"י הרשויות האמריקאיות לעיתים קרובות שילמו קנסות והמשיכו בדרכם. עם זאת, חשש המשקיעים ממעורבות בהנפקה לא חוקית גורר בדרך כלל ירידות בערך המטבע.
מוטב שיסדירו ביננס את הנושאים הרגולטורים במהרה, ככל שהשוק מתבגר – המשקיעים מתפקחים ומבינים שאי ציות רגולטורי אינו מטיב עם שתי הצדדים.
קריסת המטבע היציב TerraUSD בחודש שעבר שלחה אקוסיסטם בעל שווי שוק של 40 מיליארד דולר לכמעט אפס תוך מספר ימים. הסערה סביב המטבע והנזק שנגרם למשקיעים ממטבע בטוח ויציב לכאורה עורר רגולטורים ברחבי העולם לפעול על מנת למנוע מקרים כאלו בעתיד.
בעוד במדינות מסוימות מבקשים לצעוד בצעדים משפטיים כלפי יוזמי המטבע שקרס, יפן הופכת לכלכלה הגדולה הראשונה שהציגה חוק העוטף סביב המטבעות יציבות.
הפרלמנט היפני העביר הצעת חוק שהבהירה את הסטטוס החוקי של מטבעות יציבים, והגדירה אותם בעצם ככסף דיגיטלי. מטבעות יציבים חייבים להיות מקושרים למטבע היפני יין (JPY) או מטבע מדיני חוקי אחר ולהבטיח למחזיקים את הזכות לפדות אותם בערכם הנקוב, כך קובע החוק.
הזכות לפדות את המטבע היציבים למטבע פיאט אמיתי אינו ברור מאליו בעולם הקריפטו, מנפיק המטבע היציב הגדול בעולם - Tether מאפשר פדיון מטבעות פיאט רק ל "חשבונות מאושרים" משמע רק לגופים מוסדיים. הזכות לפידיון המטבעות כנגד הנכס האמיתי לכל משקיע באשר הוא היא בראש ובראשונה ההגנה הבסיסית והיעילה ביותר על המשקיע הפרטיים.
ע"פ ההגדרה המשפטית המטבעות היציבים יכולים להיות מונפקים אך ורק על ידי בנקים מורשים, סוכני העברת כספים רשומים וחברות נאמנות, עם זאת, החקיקה אינה מתייחסת למטבעות יציבים מגובים בנכסים קיימים ממנפיקים בחו"ל כמו Tether, או המטבעות האלגוריתמים. בורסות קריפטו ביפן לא מופיעות מטבעות יציבים.
הלקח לא נלמד
עצם חיוב הרגולטור היפני להצמיד את המטבע היציב למטבעות שהם הילך חוקי בלבד מייצר את ההגנה הדרושה מקריסות קטסטרופליות כמו שקרה ב TerraUSD שאינו מגובה במטבעות יציבים ובנכסים בעולם האמיתי אלא היה מגובה במטבע LUNA ובביטקוין – מטבעות אלו נקראים מטבעות יציבים בשיטה האלגוריטמית.
מטבעות הפועלים בשיטה מסוכנת זו, לא חדלו מלהתקיים אגב, יש מספר פרויקטים כמו TRON ו WAVES שעדיין עומדים עיקשים ומפעילים מטבעות יציבים אלגוריתמים ומציעים תשואה דו ספרתית על נעילת המטבע בחוזה חכם במערכת.
למעשה, TRON אחד מפרויקטי הבלוק'ציין המוערכים, הפך לפרויקט ה- DeFi השלישי בגודלו במונחים של TVL (כמות כסף הנעולה בפרוטוקולים של הפרויקט) , בזמן שברוב פרויקטי ה-DeFi המשקיעים משכו כספים בצורה מסיבית.
כמות הכספים שזורמת לפרויקט מונעת בעיקר בשל המטבע-יציב אלגוריתמי החדש שלו שמבטיח תשואה דו-ספרתית, נשמע מוכר?
למטה מצורף לינק לדו"ח המלא, כאן אצרף מעט מן המסקנות שראויות להתייחסות.
ראשית, ראוי לציין שבהצעת החוק טמונה הזדמנות אמיתית עבור תחום הנכסים הדיגיטליים, עם זאת, ישנם חוסרים ובפגמים בדו"ח ,נציין גם אותם.
• פטור ממס על עסקאות מתחת ל 200$ - אולי ההצעה הדרמטית ביותר, אי תשלום מס על עסקאות נמוכות יהוו בסיס לשימוש תדיר במטבעות דיגיטליים, ברמת היום-יום, בלי לפחד שמשיקולי מס ולתעד כל עסקה קטנה.
• רווחי כריית מטבעות – ימוסו רק ביום פידיון למטבע פיאט ולא ביום "עשיית הרווח" – הקלה משמעותית לכורים ומתן וודאות, בנוסף – פחות עבודה לרגולטור.
• הרשות למסחר בסחורות היא שתפקח על נכסים דיגיטליים – התייחסות מהפכנית לנכס שנראה כנייר ערך לכל דבר עד כה.
• בקשת מיסוי ארגונים מבוזרים DAO בדיוק כמו במבנה של חברה – הצעה עמומה ביותר, כיצד זה יתבצע ואיך יאכפו ארגונים מבוזרים שאינם משלמים ? הרי אין אדם/חברה/יישות משפטית אליה ניתן לפנות.
• הסדרת המטבעות היציבים – חובה על מנפיק המטבע לגבות את הנכס ביחס של 1:1 – חשוב ובלתי נמנע לאור המפולות האחרונות כדוגמת Terra, עם זאת לא פורט איזה נכסים בדיוק יכולים להוות כגיבוי. האם אג"ח ומניות גם בפנים או רק דולרים ?
אחת השאלות שאינן ברורות היא שאלת האכיפה בהרבה היבטים בחוק, אם ישנו מטבע שעובר על החוק האם ניתן לחייב בורסות להוריד אותו ממסחר ?
עוד שאלה היא מהו עתיד האנונימיות במטבעות דיגיטליים ? ככל הנראה אינו אנונימי במיוחד.
בכל מקרה, מדובר בהצעה החשובה ביותר שהוגשה עד כה, מפורטת ומעמיקה. את החוק הגישו סנאטורים משתי צדדי המפה הפוליטית (די נדיר בתקופה זו באמריקה) – התקווה היא ששיתוף פעולה שכזה, יגרום למקבלי ההחלטות להטות אוזן.
שווי השוק של הביטקוין מתוך סך שווי שוק המטבעות הדיגיטליים הוא אחד הסימנים החשובים להבנת סנטימנט השוק, אלו המכירים את הדינמיקה בשוק זה יכולים להסיק מנתון זה לבדו על תנועות שוק עתידיות.
דומיננטיות הביטקוין והמטבעות היציבים בעלייה יציבה בחודש האחרון, לאור העובדה שמשקיעים נאבקים עם אינפלציה גבוהה, מלחמה באוקראינה ועליות ריבית בכל רחבי העולם. הדומיננטיות של הביטקוין עומדת כעת על 47%, שיא שלא נצפה מאוקטובר 2021. נתון זה לבדו, מספר את הסיפור של הפחתת סיכונים בשוק מצד המשקיעים. הבריחה מהמטבעות האלטרנטיביים ברורה, הביטחון בנכסים אלו בהשוואה לביטקוין נמוך יותר.
כעת, שווי השוק של הביטקוין והמטבעות היציבים הגדולים (USDT, USDC, BUSD) עומד על כמעט 60% מהשוק.
עם זאת, נתון זה עדיין נמוך בהשוואה לשנת 2020 שהייתה שנה חיובית בסך הכל ולא התאפיינה בבריחה למטבעות "בטוחים יותר".
אם נבדוק את שווי השוק של כל המטבעות למעט ביטקוין איתריום והמטבעות היציבים, בחודש שעבר עמד על 30%. היום, לאחר חודש אחד בלבד שווי השוק של מטבעות אלו אינו עובר את ה- 23%. ירידה של 7% בחודש.
חולשתם של המטבעות האלטרנטיביים (שאינם איתריום) בעת שוק שלילי, ברורה.
כמובן שיש מטבעות יחידי סגולה שהעלו ערכם, אך הם יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל. בשוק שלילי כלל ברזל: חשוב להתמקד בנכסים בטוחים יותר, כך גם בשוק המטבעות הדיגיטליים.
חשוב להדגיש, יציאה מהשוק לחלוטין למטבעות יציבים אינה הפתרון האידיאלי, חשוב לנצל את הזמנים של הפחד בשוק על מנת לקצור את הפירות כשהחשש יתפוגג.
בטבלה מבט היסטורי על:
בשחור: דומיננטיות הביטקוין + המטבעות היציבים
בכחול: דומיננטיות הביטקוין + מטבעות יציבים + איתריום.
funding rate – שיעורי המימון, הוא נתון מפתח לקריאת מפת השוק.
מה זה ומדוע הוא נתון חשוב?
Funding rate הוא כלי שנוצר על מנת לייצב את מחירי החוזים הקבועים (perpetual contract) בהתאם למחיר האמיתי של הנכס. למעשה, שיעורי המימון הם בעצם עודף תשלום שישלמו הסוחרים כעונש על לקיחת פוזיציה בכיוון הפופולרי יותר, ו"מתנה" לאלו שלוקחים פוזיציה בכיוון שאינו פופולרי.
לדוגמא: נניח שמחיר הביטקוין בשוק הוא 30,000 בדיוק. אם אנו מעוניינים לסחור בחוזים קבועים (שמאפשרים מינוף גבוה) רצוי והוגן שהמחיר של החוזה (שאינו הנכס האמיתי) יהיה 30,000 , בדיוק כמו מחיר הנכס.
על מנת להשוות את מחיר החוזה למחיר הנכס יצרו את ה -funding rate. בהם כאשר ניקח פוזיציית לונג שהיא כרגע הפופולרית יותר אנו נשלם מעין "קנס". ואלו שלוקחים פוזיציית שורט שהיא פחות פופולרית יקבלו את הקנס שאנו שילמנו כמתנה.
כך הבורסה דואגת לתמרץ את הסוחרים לייצב את מחיר החוזה כך שיהיה קרוב ביותר למחיר הנכס האמיתי.
הנתון הזה חשוב מכיוון שע"פ הציון של שיעורי המימון נבין את הלך הרוח בקרב הסוחרים בכל רגע ורגע.
אם שיעורי המימון חיוביים – עושי הלונג ישלמו לשורטיסטים.
אם שיעורי המימון שליליים – עושי השורט ישלמו לאלו שעושים לונג.
בחצי שנה האחרונה שיעורי המימון היו אפסיים או שליליים. כלומר, רוב הזמן במסחר בחוזים הקבועים, היו יותר שורטים מלונגים.
מדובר בשיא היסטורי, תקופה כזו ארוכה של שיעורי ממימון שלא עלו מעל לאפס לא היו מעולם.
שתי סיבות מרכזיות למצב התקדימי הזה:
1. מצב השוק הפסימי בהשפעת אירועי המאקרו. (בכל חייו הקצרים הביטקוין ושוק המטבעות הדיגיטליים מעולם לא נפגש עם העלאות ריבית, אינפלציה ומדיוניות מוניטרית מצמצמת)
2. מסחר אפקטיבי, ככל הנראה מוסדי, נכנס לתחום על מנת לנצל פערים במחיר.
לסיכום:
למרות המצב העגום בשוק המטבעות הדיגיטליים, נראה כי הפיתוחים אינם עוצרים. הטכנולוגיות משתפרות בקביעות ו"חורף הקריפטו" חושף את הבלוף של הפרויקטים שלהם אין זכות קיום, כך שהוא מבורך.
הכנסת כספים לשוק בטפטופים בשיטת DCA תיטיב עם בטחון המשקיע. אם כי עדיין לא ניתן לראות רצפה מתגבשת למצב השוק.
כך או אחרת, דבר אחד לא עוצר - השוק הופך חכם יותר בכל יום, ממש ניתן לראות את זה. השוק מתבגר. רגולציה - מושג שלפני מספר שנים בודדות היה מוקצה בקרב הפעילים בתחום, היום מתקבל בברכה (עם סייגים מסוימים), יותר מדי משקיעי קריפטו חוו כוויות מפרויקטים כדוגמת Terra ודומיו ומבינים שההגנה על המשקיעים הם עדיפות עליונה.
דיסקליימר
החברה בעלת אישור המשך עיסוק מספר 57505 למתן שירות בנכס פיננסי מכוח בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה אינה בעלת רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואלים הינה מסוכנת ועשוייה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הוירטואליים כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות.
%20(1).png)
