שוק המטבעות הדיגיטליים צומח במהירות עצומה.

עם שווי שוק שחצה את רף ה-3 טריליון דולרים בשנה החולפת, ידוע לכל כי לא ניתן להתעלם יותר מהתחום. ענקיות הטכנולוגיה בוחנות פעילות ושילוב מטבעות דיגיטליים במודל העסקי שלהם והרגולטורים ברחבי העולם (כולל בישראל) פועלים להסדרת התחום באופן מלא.

ההיסטוריה מלמדת כי האנושות מעולם לא הצליחה להימנע מטכנולוגיה שנויה במחלוקת ככל שתהיה , כך שאין צפי שאנשים יוותרו על האופציה להחזיק ערך בצורה עצמאית ובלי הסתמכות על בנקים ומתווכים ברגע שהכירו כי הדבר אפשרי.

לצד זינוקים של מאות ואלפי אחוזים במחירים של נכסים דיגיטליים כאלה ואחרים יש לזכור כי מדובר בשוק ספקולטיבי, תנודתי ונחשב למסוכן יותר מהשווקים המסורתיים. ההמלצה הרווחת בקרב מנהלי תיקים ומשקיעים שונים היא שיש להשקיע בין 5-10 % מסך תיק ההשקעות ולא יותר, שכן מדובר בשוק צעיר ודינמי, יחד עם ההזדמנויות הרבות בו תומן בחובו סיכונים לא מעטים.

בתוך עולם ההשקעות במטבעות דיגיטליים, השיקול הרגולטורי צריך להיות בראש דאגותינו, וזאת בשל אי בהירות הנוכחית של הרגולטור כלפי השוק שעוד מתעצב. על כן, כדאי לשמור תיעודי פעילות, להתחשב בשיקול הרגולטורי בעת בחירת המטבעות והבורסות, לדאוג לא לקשור עצמנו לאיסורים כגון הלבנת הון ומימון טרור ולהיוועץ עם אנשי מקצוע בנוגע למיסוי. למי שאין את הזמן להתעסקות זו, האופציה הנוחה ביותר היא השקעה דרך בית השקעות שמתמחה בתחום ודואג לתת מענה מלא גם בהיבט הרגולטורי.

חשוב לציין כי מדובר במדריך השקעה וניהול מטבעות דיגיטליים, לא במדריך מסחר ובטח שלא מסחר יומי.

‍

איך בוחרים איזה מטבעות לקנות ?

כמו בכל השקעה שעושים, רצוי שראשית נבין את השוק בו חי הנכס ואת הכוחות הפועלים בו, המשמעויות שלקנייה ומכירה, רמת הנזילות, והיבטים רבים אחרים. שוק המטבעות הדיגיטליים כולל כ17,000 מטבעות שונים.

כחלק מבחינת השקעה במטבע דיגיטלי אלו הם הקריטריונים החשובים שנכיר:

·  ראשית, מהו הפרויקט? מה מטרתו? איזה ערך הוא נותן למשתמשים? באיזה טכנולוגיות הפרויקט עושה שימוש? האם הוא פותר בעיה מהותית בתחומו או שמא מדובר ב"פתרון שמחפש בעיה"?

· אבטחה – רמת האבטחה בפרויקט מבוסס בלוקציין נגזרת מכמה נושאים: רמת הביזור, טכנולוגיית הבלוקציין שעומדת מאחורה וכמה הפרויקט בעל יכולת הרחבה לכמות משתמשים גדולה (scalability)

·  כלכלת המטבע – (באנגלית (Tokenomics) הכוונה היא למודל הכלכלי של המטבע עצמו, בין היתר: כמות המטבעות שנמצאים בהיצע, כמות המטבעות שעתידים להיווצר (תכנון אינפלציוני או דיפלציוני), איזון ההיצע והביקוש של המטבע. חלק מן הנתונים הללו ניתן למצוא באתר coinmarketcap.

· צוות – מי האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט? מה הרקע שלהם בתחום בו הם שואפים לפעול? לוודא שאין מעורבים בפרויקט בעלי מוניטין מפוקפק, יש לציין כי בתחום המטבעות הדיגיטליים יש לא מעט נוכלויות וחשוב להכיר את מוניטין יזמי הפרויקט.

·  התייחסות רגולטורית – כיצד הרגולטור מתייחס לפרויקט? האם הרגולטור האמריקאי חושב שמדובר בהנפקה שאינה חוקית (או בעלת מאפיינים של הנפקת נייר ערך ולא מטבע דיגיטלי), לרגולטור השפעה רבה על השוק, הן מבחינה רוחבית (מאקרו) והן מבחינת מטבע בודד.

·סנטימנט חברתי – בניגוד לשוקי ההון המסורתיים, יש לא מעט משקל לאווירה החברתית סביב המטבע, לא מעט ראינו מטבעות ללא כל ערך טכנולוגי או פונדמנטלי שביצעו תשואות חסרות תקדים רק בזכות "הייפ" וטרדניות.

כל פרויקט בתחום המטבעות הדיגיטליים שיוצא לאוויר מוציא "מסמך לבן" (whitepaper) בו נקבל אינפורמציה לגבי רוב הקריטריונים הנ"ל , עם זאת רבים לא ששים לקרוא אותם מכיוון שרובם כתובים באנגלית טכנית ביותר ומכילים עמודים רבים ומושגים מעולם הבלוקציין שמצריכים רקע טכני בתחום.

איפה קונים מטבעות דיגיטליים ?

בפני משקיע במטבעות דיגיטליים עומדות כמה אופציות לקניית מטבעות דיגיטליים, חלקן בטוחות יותר וחלקן פחות, כחלק מהקנייה יש לקחת בחשבון את התייחסות הרגולטור לחלפן/בורסה ואת אמינות הפלטפורמה מולה עובדים.

סביר שכל משקיע בתחום המטבע הדיגיטליים ירצה אתה אפשרות להעביר כספים ורווחים חזרה לחשבון הבנק, הפקדת כספים לחשבון הבנק שמקורם בקריפטו, יכולה להיות תהליך מסובך ופרוצדוראלי. לא מעט משקיעים מגלים כי ברגע האמת בו הם מבקשים להפקיד את כספם, הבנקים נענים בסירוב או דורשים מסמכים רבים על מנת שיבחנו את אישור ההפקדה.

עם כניסתו של צו איסור להלבנת הון לתוקף בדצמבר 2021, הבנקים מגבשים מדיניות ניהול סיכונים שתאפשר קבלת כספים שמקורם בהשקעות במטבעות דיגיטליים, במצב זה עלינו להקפיד על כמה קריטריונים שיאפשרו לנו תהליך הפקדה לחשבון הבנק בקלות.

ראשית עלינו לשמור כל תיעוד (קבלות, דוחות, היסטוריית מסחר) של הקניות והמכירות שביצענו, הן מהבורסה והן מחלפן פרטי.

שנית, רצוי לא לעבוד עם בורסות/חלפנים שהסתבכו בעבר עם רשויות החוק, ובאופן כללי לדאוג לא להקשר לשום הפרות הלבנת הון ומימון טרור.

לבסוף, רצוי להיעזר ברואה חשבון לשם ביצוע דיווחים למס הכנסה, או לחלופין לבצע מלכתחילה השקעה דרך בית השקעות שנותן מענה מיסויי.

· קנייה בבורסות בחו"ל  - קנייה בבורסות שמקורן אינן בישראל מצריכה הבנה רגולטורית מעט מעמיקה, יש לא מעט בורסות שאינן מפוקחות ע"י גורמים מדיניים. בבחירת הבורסה מולה נעבוד ניקח בחשבון: מהו יחס הרגולטור אל הבורסה במדינות השונות ? האם הסתבכו בעבר עם רשויות החוק ? לדוגמא, בורסת binance , הבורסה הגדולה בעולם מבחינת נפחי מסחר הסתבכה לא מעט עם רגולטורים ברחבי העולם ואף נאסרה לשימוש ע"י הרגולטור האנגלי.

רמת הפיקוח וההתייחסות הרגולטורית כלפי הבורסה חשובה מכיוון שבסוף כשנרצה למשוך את הכספים לחשבון הבנק שלנו, נצטרך להוכיח את נתיב הכסף ולדאוג שלא נקשר לעברות הלבנת הון ומימון טרור.

·  קנייה דרך חלפן ישראלי – חלפנים ישראליים מעטים מציעים שירות בתחום, משתמשים רבים נוטים לסלוד מאופציה משתי סיבות מהותיות:

1. היצע הדל של המטבעות בהם אותם החלפנים מציעים שירות, בדרך כלל מדובר ב2-3 מטבעות שונים בלבד.

2. העמלות הגבוהות, יכולות להגיע עד 8% לקנייה או מכירה.

יש לציין כי בסוף סביר כי המשקיע הרגיל מוכן לשלם עבור "השקט" שקנייתו נעשתה בצורה בטוחה ויעילה, אך כאשר השירותים כוללים רק קנייה ומכירה ואינם כוללים טיפול בשמירת המטבעות או מענה לנושא המיסוי המשקיע הממוצע יעשה חישובי עלות מול תועלת ויבחן את הכדאיות בעין חשדנית.

אופציות נוספות כמו קנייה מאדם פרטי קיימות אך אינן מקבלות התייחסות פה, שכן, מדובר בשיטות שיכולת תיעוד הקניות והמכירות כמעט ואינה קיימת, יתרה מכך אין לנו הכרות עם האדם שעומד מלפנינו ועל קשריו לתחומי הלבנת הון ומימון טרור.

‍

איך מאחסנים את המטבעות הדיגיטליים ?

בבואנו לקראת שמירת המטבעות, קל לטבוע במושגים הרבים בתחום, בפועל נסכם את שמירת המטבעות לשתי אופציות ריאליות:

· שמירה חמה: צורת שמירה זו משמעותה שמירה בארנק דיגיטלי שמחובר לרשת, בעודנו מחוברים לרשת כל הזמן רמת החשיפה שלנו לגניבות, מעילות ונוכלויות גבוהה יותר. הארנקים החמים באים בצורת חשבון בבורסת קריפטו או תוסף לדפדפן והם כאמור פריצים יותר.

· שמירה קרה: ארנק קר הוא בעצם כונן חיצוני בעל הצפנה ברמה גבוהה. בארנקים קרים העבודה והשימוש בארנק יהיו ללא חיבור לאינטרנט. כך שהסיכויים שמישהו יגיע למטבעות או למידע שיש בארנק נמוכים משמעותית. ארנקים אלו דומים בנראותם להתקני דיסק.און.קי . בשימוש בארנקים אלו החתימה על טרנזקציות נעשות בצורה שאינה מייצאת את המפתח הפרטי לרשת, ובכך שומרת על בטחונו של בעל הארנק.

חשוב לציין כי גם בתוך שמירה חמה קיימות כמה אופציות ומקובל לסווג אותן ל custodial ו – non-custodial , כלומר המבחן העיקרי הוא האם המפתחות לארנק נמצאים ברשותי הבלעדית או מוחזקים גם ע"י צדדים שלישים. הבורסות לדוגמה, מחזיקים במפתחות הפרטיים של כל לקוחותיהן. וזאת בעוד שישנם ארנקים חמים שאתם הבעלים היחידים של המפתחות הפרטיים.

הארנקים הקרים המובילים והמומלצים בשוק הם ledger ו trezor .

למשקיע הפרטי אחסון המטבעות בארנקים קרים תהיה כנראה האופציה הבטוחה ביותר, אם כי גם אותם ארנקים אינם "קרים לחלוטין", נסביר:

להאקרים יש דרכים חכמות לעקוב אחר התקני אחסון שמחוברים לאינטרנט, האקר מיומן יוכל להשתלט על המחשב שאליו אתה מחובר ולגנוב את המפתחות הפרטיים שלך בפרק הזמן הקצר שבו הארנק הקר שלך מחובר לרשת (בעת ביצוע העסקה), יותר מזה, אפילו לא תדע שנפרצת: ההאקר יכול לשנות בקלות את התצוגה במחשבך כדי להציג את העסקה המקורית שתכננת לבצע, תוך כדי העברת הנכסים הדיגיטליים שלך לארנק שלו.

בשורה התחתונה: אין "זמן בטוח" לחיבור. ברגע שאתה מחובר לאינטרנט, אתה יעד לתקיפה.

חברות שונות כדוגמת GK8  הצליחו להתגבר על בעיה זו, הם משתמשים בחיבור חד-כיווני ייחודי המאפשר לנתונים לצאת רק החוצה, לעולם לא להיכנס. בניגוד לכל שאר הארנקים הקרים בחוץ (שכפי שראינו זה עתה - הם לא ממש קרים...) הכספת של GK8 תמיד נמצאת מחוץ לרשת ולכן מבטלת את כל אמצעי ההתקפה שבהם משתמשים האקרים כדי לפרוץ למחשבים ברשת.

בטכנולוגיה המתקדמת הזו עושים שימוש בבתי השקעות שונים ובגופים מקצועיים (לא כולם). לכן השקעה דרך בתי השקעות השונים המציעים שירותים בתחום תהיה אלטרנטיבה טובה יותר למי שמחפש ביטחון מקסימלי.

השפעה פסיכולוגיות עלינו כמשקיעים

ידוע כי בעולם ההשקעות ניסיון לתזמן את השוק ע"פ תחושתנו האישית לרוב לא תניב את התשואות הרצויות, אז ראשית כדאי לא להיכנע לרגשותינו, אם בחרנו להשקיע עלינו להביט לטווח ארוך ולא להתרגש מכל תזוזה בשוק, דבר שקל יותר לומר מאשר ליישם.

תקופת הקורונה צבעה את הבורסה באדום והוכיחה שוב בצורה מובהקת כמה אימפולסיבית התנהגות המשקיעים הופכת ברגעי משבר, אנו מושפעים רבות מרעשי רקע ופועלים בחוסר רציונליות.

בשורה התחתונה, המשקיע הנפוץ יודה בפה מלא כי רוב טעויותיו בבורסה לא נבעו מחוסר ידע אלא מחוסר שליטה ברגש ואימפולסיביות יתרה, אם כך, שווה לשקול העזרות במומחים ובעיקר לפעול בצורת השקעה פסיבית ולא מרובת מסחר. משפט נפוץ אצל סוחרים הוא : "הטריידים הכי טובים שלי הם אלה שלא לקחתי".

אחת האסטרטגיות הידועות בעולם ההשקעה היא לחקות את השוק, לדוגמא, לקנות את מדד ה S&P-500 (מדד המכיל את 500 החברות הגדולות בשוק האמריקאי) או לחלופין מקבילו בארץ - מדד ת"א 35 או ת"א 90, אסטרטגיה זו נובעת מתוך ההנחה הכללית שבטווח הארוך קשה "לנצח" את השוק ובמבט לרחוק חיקוי השוק יהיה האסטרטגיה החכמה ביותר.

הקושי בליישם אסטרטגיה כזו הוא שהיא מצריכה מעקב ועדכונים מתמידים, שכן, אם נבחר לדוגמה להשקיע בחמשת המטבעות הגדולים ביותר, עלינו לבצע עדכונים שוטפים ע"פ שינוי השוק. לצורך העניין, היה ומטבע אחד מהחמישייה ירד למקום השישי ובמקומו נכנס מטבע אחר נצרך לבצע את השינוי ולאזן את המשקולות בהתאם.

פזרו השקעות וסיכונים

ברור לכל כי ניהול הסיכונים הוא חלק בלתי נפרד בעולם ניהול ההשקעות, בעוד ניסיון תזמון ההשקעה הוא שנוי במחלוקת בצורה גורפת בקרב משקיעים, על ניהול סיכונים ופיזור ההשקעות יש קונצנזוס רחב ורבים מתייחסים אליו כאל הפקטור המשמעותי ביותר להצלחה בהשקעות.

אז על מנת לפזר את ההון הנזיל שלנו בכמה מוצרים פיננסיים עלינו לחיות בכל היקומים במקביל : מניות, אג"ח, נדל"ן ואולי גם מטבעות דיגיטליים ולכן ההמלצה היא להשקיע כ -5-10 אחוזים מסך ההון הנזיל במטבעות דיגיטליים (תלוי בתאבון הסיכון של המשקיע). יתרה מזאת, רבים מגיעים להבנה כי גם בתוך תחום המטבעות הדיגיטליים חשוב להיות מפוזרים ולא מרוכזים במטבע בודד, בשונה מהעבר מבינים רבים כי החזקת מטבע דיגיטלי בודד אינו צעד חכם מבחינת ניהול הסיכונים.

מתוך ההנחה הזאת משקיעים רבים מחפשים לגוון את תיק המטבעות הדיגיטליים שלהם ובוחרים כמה מטבעות שפועלים בתחומים שונים בתוך הבלוקצ'יין.

תחומים בולטים בבלוקצ'יין :

· DeFi – מערכת פיננסית מבוזרת, שמהווה אלטרנטיבת קוד פתוח לכל שירות פיננסי החל מחסכונות והלוואות ועד מסחר וביטוחים. המערכת מופעלת על ידי אפליקציות נגישות לכל הנקראות  DApps ובנויות על רשת בלוקצ׳יין.

· Gaming – משחקי מחשב מבוססי בלוקציין, עם מודלים חדשים ששמים דגש על play to earn, כלומר משחק לשם רווח, בעת המשחק ובעיקר בעת ניצחונות נרוויח מטבעות דיגיטליים ששווים כסף אמיתי, ובתוך המשחק נוכל לקנות איתם תלבושות ויכולות לשחקן שלנו.

· NFT – ניתן לקנות NFT בצורת אומנות דיגיטלית או אדמה וירטואלית בעולמות המטאוורס וניתן לקנות גם מטבעות שעוסקים בתחום לדוגמא מטבעות של מרקט-פלייס של NFT's. NFT הוא אסימון (טוקן) חסר תחליף , שבשונה מהמטבעות המסורתיים יש רק אחד ממנו והוא מייצג בעלות ייחודית על נכס דיגיטלי.

NFT הוא נושא רחב בפני עצמו ולא נכנס במאמר זה לעובי הקורה.

· IOT – האינטרנט של הדברים (באנגלית: Internet of Things), הוא רשת של חפצים פיזיים, המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף וניתוח מידע. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי הבית החכם, העיר החכמה, תעשייה חכמה, תחבורה חכמה (כגון מכוניות אוטונומיות וכבישים חכמים), רפואה חכמה ועוד.

החיבור של IOT עם הבלוקציין והמטבעות דיגיטליים כמעט טבעי, הצורך באמון גבוה ושקיפות במכשירים המנוהלים על ידי גורמים רבים, שבדרך כלל לא סומכים האחד על האחר זו בדיוק הנקודה הקריטית בה בלוקציין מספק פתרון ע"י החלטות אוטונומיות וטרנזקציות מבוזרות.

· Web 3.0 – הדור הבא באבולוציית האינטרנט, בראשית הדרך היינו משתמשים באינטרנט על מנת לצרוך מידע, בשלב השני, עידן הרשתות החברתיות, אנחנו לא רק צורכים תוכן אלא גם מייצרים אותו, השלב הבא הוא הפיכת האינטרנט לזירה מבוזרת של שימושים רבים כאשר לכל אדם יש זהות דיגיטלית ברורה (בצורת NFT לדוגמא) , ושם מטבעות דיגיטליים יהיו הבסיס לכלכלה האינטרנטית, שתעבוד על עקרונות של ביזור וגלובליות, תשלומי העתיד יעשו במהירות חסרת תקדים, בלי בנקים ומתווכים.

יש עוד תחומים רבים מעניינים לא פחות בבלוקציין ובמטבעות דיגיטליים: חוזים חכמים, אחסון ענן מבוזר, דפדפנים מבוזרים תקשורת ורשתות חברתיות, מערכות הפעלה ועוד.

בגדול, מעטים התחומים שלא ניתנים לשינוי שיפור ושדרוג ע"י טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

תמיד בצעו מחקר בעצמכם

קחו את עצותיהם של משפיעני רשת כאלה ואחרים לגבי מטבעות דיגיטליים בערבון מוגבל וצפו בהם בעין חשדנית.

Twitter trading הוא מושג שפותח בעידן המטבעות הדיגיטליים והפך בעיני ספקולנטים לאסטרטגיה סדורה. כפי שנאמר למעלה, סנטימנט חברתי הוא פקטור חשוב בשוק המטבעות הדיגיטלי ואין להתעלם ממנו אך חשוב שלא ניקח את החלטותינו על סמך עצותיהם של משפיעני רשת שלעיתים מקבלים כספים על פרסום פרויקטים מבוססי בלוקציין ולא אחת בעלי אינטרס מנוגד לשלכם.

אם נרחיק לכת בנוגע לכלל זה, חשוב לקחת גם את העצה של "הדוד החכם" בערבון מוגבל.

אותו "דוד החכם" הוא שם כללי ל: חברים, בני משפחה, מכרים וקולגות שהרוויחו ממטבע דיגיטלי כזה או אחר וטענו שאתם פשוט חייבים להשקיע בו. אין הנחה שאותו חבר או בן משפחה אינו מבין דבר בהשקעות, בהחלט ייתכן שמדובר באדם שבקיא בהשקעות, עצה זו נובעת מתוך הצורך ליצור הרגלי השקעה חכמים בו אתם מכירים את הנכסים בהם אתם מושקעים.

ובכל מקרה, אם אתם לא בטוחים תמיד טוב להיעזר ביועצים ואנשי מקצוע שמכירים את תחום ההשקעות.

‍

‍

דיסקליימר

החברה בעלת אישור המשך עיסוק מספר 57505 למתן שירות בנכס פיננסי מכוח בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה אינה בעלת רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואלים הינה מסוכנת ועשוייה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הוירטואליים  כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות.

‍

‍