יצירת קשר
בשנים האחרונות, גוש ה-BRICS הפך לכוח כלכלי ופוליטי הולך וגדל. מאז הקמתו בראשית שנות ה-2000 ועד להתרחבותו האחרונה בתחילת 2024, הגוש מאתגר את המבנה הכלכלי והפיננסי העולמי הקיים. בעידן של מתחים גיאופוליטיים ומגמות כלכליות משתנות, BRICS, הכולל את ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, ואת המצטרפות החדשות: מצרים, אתיופיה, איראן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שואף להוביל את הכלכלות המתפתחות ולעצב מחדש את המערכת הכלכלית הגלובלית.
BRICS הוא גוש כלכלי ופוליטי אשר נוסד בתחילת שנות ה-2000 עם הרעיון לקבץ כלכלות מתעוררות גדולות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי. כיום, BRICS משמשת כפורום לשיתוף פעולה כלכלי, פוליטי ותרבותי בין המדינות החברות בה, והיא שואפת להציג אלטרנטיבה ולאתגר את הדומיננטיות של המדינות המערביות במערכת הגלובלית.
במהלך חשוב, BRICS הרחיבה את מעגל החברות בה בינואר 2024 והוסיפה את מצרים, אתיופיה, איראן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
הרחבה זו, המכונה לעיתים "BRICS+", הגדילה באופן דרמטי את המשקל הכלכלי והדמוגרפי של הגוש.
הגוש המורחב מהווה כ-37% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הגלובלי במונחי שווי כוח קנייה, ועוקף את חלקה של קבוצת ה-7G שעומד על כ-30%.
בעקבות מתחים גיאו-פוליטיים, מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית והסנקציות על רוסיה, מדינות ה-BRICS החלו לחפש אחר חלופות למערכת הפיננסית המערבית.
-אחת מן האפשרויות אשר עלו היא מטבע חדש לגוש הBRICS, בדומה למטבע היורו אשר משרת את האיחוד האירופאי.
הרציונל הוא שמטבע חדש יאפשר למדינות אלו לחזק את עצמאותן הכלכלית, ליצור עסקאות חוצות גבולות יעילות יותר ולחזק את האינטגרציה הפיננסית בתוך ובין חברות הגוש.
כחלק ממאמצי הגוש להפחית את תלותו במערב, רוסיה וסין עשו צעדים משמעותיים בכיוונים של ביצוע סחר במטבעות המקומיים שלהן, עם מעל ל-90% מהסחר בין המדינות המתבצע ברובלים או ביואן.
מגמה זו התפשטה אף מעבר לגוש ה-BRICS בלבד עם מדינות כמו הודו ומלזיה שהחלו לסחור בינהן במטבע ההודי, ומדיניות ASEAN (איגוד מדינות דרום מזרח אסיה) אשר מאמצות שימוש במטבעות המקומיים במקום הדולר האמריקאי, היין היפני או האירו.
נוסף על כך, התחייבות של סין להפחתת התלות בדולר מודגשת על ידי העלאת עתודות הזהב שלה והפחתת החזקותיה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות.
ברבעון הראשון של 2024, עתודות הזהב של סין עלו ל-2,264.87 טון, בזמן שהורידה מהעתודות שלה כ-$53.3 מיליארד באג"ח אמריקאיות, מה שמצביע על שינוי אסטרטגי בכיווני ההשקעה שלה. בנוסף, נכון למרץ 2024, יותר מחצי מהתשלומים הסיניים מתבצעים במטבע היואן הסיני, מה שמעיד על קבלה גוברת של המטבע הסיני הבינלאומי.
CBDC שהוא ראשי התיבות של "Central Bank Digital Currency", הוא מטבע דיגיטלי המונפק על ידי בנק מרכזי, המשמש כגרסה דיגיטלית של המטבע המקומי. ה-CBDC נועד לספק אלטרנטיבה למזומן ולשפר את המערכת הפיננסית על ידי הפחתת עלויות תפעול, שיפור אבטחת התשלומים, הרחבת הנגישות הפיננסית לאוכלוסיות נוספות ומעקב יעיל יותר אחר נסיונות הלבנות כספים או שימוש בהם לרעה.
mBridge הוא פרויקט תשלומים בינלאומי שנוצר בשיתוף הבנקים המרכזיים של סין, הונג קונג, תאילנד, איחוד האמירויות, וערב הסעודית, שמטרתו להקים גשר תשלומים דיגיטלי בין-בנקאי באמצעות מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDCs). הפרויקט שואף להקים פלטפורמה מאוחדת שתאפשר תשלומים חוצי גבולות במהירות גבוהה ובעלות מופחתת, תוך הפחתת התלות במערכות התשלומים הבינלאומיות המסורתיות הנשלטות על ידי הדולר האמריקאי ומדינות המערב.
בשונה מmBridge, מטרתו של BRICS Pay היא ליצור מערכת תשלומים דיגיטלית משותפת למדינות הBRICS שתאפשר תשלומים ישירים במטבעות המקומיים שלהן, ללא צורך במערכות התשלומים המערביות המסורתיות כמו ויזה או מאסטרקארד. באמצעות שימוש בארנקים דיגיטליים וטכנולוגיות תשלום קיימות, המערכת אמורה לסייע להרחיב את הסחר והקשרים הכלכליים בין מדינות הBRICS ותפחית את הצורך בהמרות למטבעות מערביים כמו הדולר או היורו.
שני הפרויקטים שמו לפניהם כמטרה לפתח מערכות פיננסיות אלטרנטיביות המפחיתות את התלות בתשתיות פיננסיות הנשלטות על ידי המערב. אף על פי ששתי היוזמות שואפות להקל על תשלומים חוצי גבולות, הן שונות בטכנולוגיה ובמיקוד שלהן כאשר BRICS Pay, מכוונת לתשלומים קמעונאיים ומסחריים בין צרכנים ועסקים, בעוד mBridge מתמקדת בתשלומים מוסדיים וסיטונאיים באמצעות CBDCs.
למרות השוני במטרות וקהל היעד, הפרויקטים משלימים זה את זה, וייתכן שבעתיד ישולבו יחד, כך ש-mBridge יוכל לאפשר עסקאות CBDC במסגרת הפעילות השוטפת של BRICS Pay.
שילוב כזה יכול ליצור מערכת תשלומים משולבת ויעילה יותר שתשרת את כל רמות הסחר, מהצרכן הבודד ועד למוסדות פיננסיים גדולים ללא שום תלות במערכות המערביות כגון ויזה, מאסטר-קארד, SWIFT והשימוש הקבוע במטבעות כמו הדולר או היורו לצורך העברות כספים בין מדינות חברות.
דעיכת הדולר האמריקאי, הידועה גם כתהליך ה "De-dollarization", מתרחשת בשל מספר גורמים עיקריים. בין הגורמים המרכזיים ניתן למנות את השימוש הנרחב בסנקציות כלפי מדינות כמו איראן ורוסיה, שהניע את המדינות המושפעות לחפש חלופות למטבע הדולר כדי להימנע מהשפעת הסנקציות. בנוסף, מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין ותהליכי הפיתוח הכלכלי ברחבי העולם, במיוחד במדינות כמו סין והודו, תורמים לתהליך זה. התופעה כוללת מאמצים להחליף את השימוש בדולר במטבעות מקומיים או במטבעות חלופיים כמו הרנמינבי הסיני(שם נוסף ליואן הסיני).
השפעה זו על הכלכלה האמריקאית עשויה לכלול ירידה בכוח הסנקציות של ארצות הברית, עלייה בריבית והשפעות שליליות על החוב הלאומי של ארה"ב.
כמו כן, תהליך ה-De-dollarization יכול לשנות את מאזן הכוחות הכלכליים העולמיים ולהשפיע על השוק הפיננסי הבינלאומי, במיוחד במדינות המתפתחות.
-ההתרחבות של גוש הBRICS נמשכת ומעוררת עניין נרחב ממדינות רבות שמעוניינות להצטרף אליו. מדינות מפתח כמו טורקיה, אינדונזיה ומקסיקו מתמקדות בהשתלבות בבריקס, ומכאן צפויה השפעה משמעותית על הכוח הכלכלי והגיאופוליטי של הגוש.
כל אחת מהמדינות הללו מביאה עמה יתרונות שונים: טורקיה מציעה גישה אסטרטגית בין אירופה לאסיה, אינדונזיה היא הכלכלה הגדולה ביותר בדרום מזרח אסיה ומקסיקו מחזקת את הנוכחות של BRICS באמריקה הלטינית. הצטרפותן של מדינות אלו צפויה להעצים את השפעת BRICS בשדה הכלכלה הגלובלית ולהאיץ את תהליך ההתנתקות מהדולר האמריקאי. הצטרפותן תתרום גם לתמיכה במאמצי הגוש לפתח תשתיות פיננסיות עצמאיות גלובליות ולספק חלופות למערכת הכלכלית הקיימת.
כיום עולות השערות האם גוש ה-BRICS ישיק מטבע עצמאי המייצג את חברות הגוש, בדומה ליורו בשביל האיחוד האירופי. ההשפעה האפשרית של מטבע BRICS על הדולר האמריקאי ויציבות הפיננסים הגלובלית נתונה לדיון.
מצד אחד, תומכים טוענים שמטבע חדש, במיוחד אם יתמך בסל מטבעות של המדינות ה-BRICS, עשוי להחליש את הדומיננטיות של הדולר, לצמצם את השפעת הסנקציות האמריקאיות ולספק חלופה למדינות שמחפשות לגוון את אחזקותיהן.
אך עם זאת, מהצד השני, אחרים מזהירים כי איחוד מדינות עם כלכלות שונות תחת מטבע אחד עלול להציג סיכונים ואתגרים תפעוליים משמעותיים. למשל, פערים כלכליים ביןהמדינות, חילוקי דעות בנוגע למדיניות המוניטרית, קשיי תיאום רגולטורי, קונפליקטים פוטנציאלים בין המדינות החברות ועוד סיכונים פוליטיים אחרים יכולים לפגוע באחדות הגוש ובכך גם בכוחו של המטבע.
ובכל זאת, מגמת הפחתת התלות בדולר היא ברורה. לפי מחקרים אחרונים, הדולר עדיין מחזיק בעמדה דומיננטית כמטבע הרזרבה העולמי,אך חלקו צפוי לרדת בהדרגה ככל שמטבעות אחרים צוברים פופולריות. מדינות ה-BRICS, באמצעות מאמציהן המשותפים, מתמקמות ככוח משמעותי המסוגל לשנות את מאזן הכוחות במערכת המוניטרית הגלובלית.
דברים כגון יצירת נתיבי סחר חדשים, הפחתת התלות במוסדות פיננסיים מערביים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF),הבנק העולמי, והגברת קולן של הכלכלות המתעוררות בנושאים גלובליים, עשויים לשמש כמנוף לדחיפת רפורמות במוסדות הכלכלה העולמית ולשיפור הייצוג של המדינות המתפתחות במערכות הממשל הגלובליות.
בנוסף, ניתן להניח שהצגת מטבע חדש יפתח מקום לצמדי מטבעות חדשים, דבר אשר ישנה את הקורלציה הקיימת בין הצמדים המוכרים וגם יגרור שינויים בתנודתיות השוק.
דבר אשר יכריח משקיעים וסוחרים להתאים את עצמם לתנאי השוק החדשים.
התחזקות גוש ה-BRICS ומאמצו להפחית את התלות בדולר האמריקאי צפויה להשפיע גם על עולם המטבעות הדיגיטליים. גוש ה-BRICS שכבר הציג נכונות להתרחק מהמערכות הפיננסיות המסורתיות הנשלטות על ידי המערב, עשוי להאיץ את אימוץ המטבעות הדיגיטליים ובמיוחד את מנגנון המטבעות הדיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC). מדינות כמו סין, שכבר מובילה בתחום עם היואן הדיגיטלי, עשויות להשפיע על מדינות נוספות בתוך הגוש לאמץ פתרונות דיגיטליים דומים, מה שיכול להפוך את המטבעות הדיגיטליים לחלק אינטגרלי מסחר חוצה גבולות בין מדינות ה-BRICS ובכך גם לעידוד האימוץ על ידי מדינות המערב אשר לא ירצו להשאר מאחור מבחינה "טכנולוגית".
בנוסף, פרויקטים כמו mBridge ו- BRICS Pay, תומכים בשאיפה ליצירת מערכת פיננסית חלופית שבה מטבעות דיגיטליים יהוו תשתית מרכזית לביצוע עסקאות. פרויקטים אלו, שנועדו להפחית את התלות בתשתיות פיננסיות מערביות כמו SWIFT, עשויים להגדיל את השימוש במטבעות דיגיטליים לצורכי תשלומים בין-מדינתיים ולהגביר את האינטגרציה הפיננסית בתוך הגוש ומחוצה לו.
באופן רחב יותר, תהליך ה-De-Dollarization עליו דיברנו יכול לתרום לצמיחת עולם הקריפטו על ידי הגדלת השימוש במטבעות דיגיטליים מבוזרים כמו ביטקוין, שנחשבים לחלופות בטוחות בהשוואה למטבעות מסורתיים. חברות וצרכנים במדינות ה-BRICS עלולות לחפש דרכים לעקוף את מערכות התשלומים הבינלאומיות המסורתיות, מה שיכול להוביל לעלייה בביקוש למטבעות קריפטו.
עם זאת, לא כל ההשפעות בהכרח יהיו חיוביות. ככל שיותר מדינות יפתחו מטבעות דיגיטליים לאומיים, ייתכן שתחול רגולציה מחמירה יותר על המטבעות הדיגיטליים המבוזרים כדי להגן על המטבעות הלאומיים ולהבטיח שליטה כלכלית ופיננסית על ידי אותן מדינות דבר אשר עשוי להוביל להגבלות על מסחר והחזקת מטבעות קריפטו במדינות מסוימות..
בסופו שלדבר, שינויי הדינמיקה בעולם המטבעות הדיגיטליים יהיו תלויים בשילוב של החלטות מדיניות, פיתוחים טכנולוגיים, והתפתחויות גיאופוליטיות.
במידה ומטבע כזה אכן מתוכנן לצאת את השוק הפיננסי העולמי, השקעות עשויות לדרוש התאמה אסטרטגית על מנת לנצל את השינויים הצפויים בשוק ולמזער סיכונים.
כמה אפשרויות להתאמת התיק וצמצום החשיפה הבלעדית לשווקים המערביים:
1. גיוון המטבעות: כדי להקטין את התלות בדולר האמריקאי, כדאי לשקול השקעה בנכסים המתומחרים במטבעות אחרים. למשל, השקעה באגרות חוב, קרנות נאמנות או קרנות סל למינה. גיוון זה יכול לעזור בהפחתת הסיכון הנובע מהתנודות בערך הדולר.
2. השקעה בסחורות: השקעה בזהב, כסף, מתכות יקרות אחרות או מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין (BTC) יכולה לשמש כהגנה נגד החלשות הדולר או סיכוני מטבעות מקומיים אחרים אשר יושפעו גם הם. סחורות אלו נחשבות לנכסים בטוחים יחסית בזמני אי-יציבות ומספקות הגנה מפני ירידות בערך המטבעות המקומיים.
3. חשיפה לשוקי המניות של BRICS: ניתן להשקיע בשוקי המניות של מדינות BRICS באמצעות מניות וקרנות סל העוקבות אחר שווקי BRICS, השקעה זו מספקת חשיפה לצמיחה הכלכלית של המדינות האלו ועשויות לשמש ככלי גידור לשווקים המערביים.
4. השקעות חלופיות: השקעה בנדל"ן במדינות BRICS יכולה להוות דרך נוספת לנצל את ההתרחבות הכלכלית של הגוש.
בהתאם לשינויים הצפויים בשוק, משקיעים רבים ידרשו להעריך מחדש את אסטרטגיות ההשקעה שלהם ולוודא שהן מותאמות לתנאים החדשים. גיוון השקעות והבנת הסיכונים הם חלק מרכזי וחיוני בהכנה לקראת המטבע החדש של גוש ה-BRICS במידה ואכן יושק.
כיום, אנחנו עדיין לא יודעים מה יגבה את המטבע החדש אם וכאשר יושק.
ולמרות שקיימות כמה השערות, כרגע הן רק כאלה, השערות.
1. סל מטבעות של המדינות החברות: יתכן שהמטבע החדש של BRICS יגובה על ידי סל מטבעות של המדינות החברות בגוש. זהו מודל שנועד לייצב את המטבע ולמזער סיכונים הקשורים לתנודות בערך של מטבע בודד.
2. זהב או סחורות אחרות: בהקשר לדיונים שנעשו, ובמיוחד עקב הצעות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ישנה אפשרות שהמטבע יגובה בנכסים קשיחים כמו זהב או נפט. שכן מרבית המדינות החברות בגוש מחזיקות כמויות גדולות של זהב.
למשל, נכון לרבעון השני של שנת 2024, המדינות המקוריות בבריקס (יחד עם מצרים) מחזיקות ביותר מ-20% מכלל הזהב שמוחזק בבנקים המרכזיים ברחבי העולם.
רוסיה מחזיקה ב-2,335.85 טון, סין ב-2,264.32 טון, והודו ב-840.76 טון. ברזיל ודרום אפריקה מחזיקות בכמויות קטנות יותר, ואילו מצרים מחזיקה ב-126.57 טון.
גוש ה-BRICS ממשיך לצמוח ככוח כלכלי גלובלי שמאתגר את ההגמוניה של המערכת הפיננסית המערבית, בייחוד את מעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי. עם התפתחות מערכות תשלומים דיגיטליות והפחתת התלות בדולר, הגוש מתקרב ליצירת מערכת כלכלית עצמאית ובר-קיימא. הצלחת הגוש תלויה בשיתוף פעולה בין המדינות, גישור על פערים כלכליים, והיכולת להוביל שינויים גלובליים. מבחינת ארה"ב, התפתחות ה-BRICS עלולה להחליש את מעמדה הדומיננטי בכלכלה העולמית, להגביר לחצים על הדולר, ולהשפיע על הכוח הפוליטי והכלכלי שלה בזירה הבינלאומית.
