בעליות או ירידות, נכסים דיגיטליים ובראשם מטבעות קריפטוגרפים צוברים תאוצה ממשית. שוק המטבעות הדיגיטליים המתאפיין בתנועות חדות תופס את העין של רגולטורים ברחבי העולם, מה גם שחשוב לזכור שמטבעות דיגיטליים ובראשם הביטקוין קמו במטרה "לבטל את המתווך" – כלומר לבטל את הבנקים המרכזיים וההתערבות הממשלתית בכספי האזרח. נוסיף לכך כמה קריסות של בורסות ומטבעות (FTX, LUNA, Celsius) וקיבלנו את המוצר המושלם שבו הרגולטור עשוי ורוצה להתערב ולהסדיר.

במאמר זה נפרט את הגישה הרגולטורית על מטבעות דיגיטליים בכמה אזורי מפתח: ארה"ב, סין ישראל ואירופה. אבל ראשית ננפץ כמה מיתוסים על רגולציה בעולם המטבעות הדיגיטליים.

‍

"הרגולטור לעולם לא יסדיר את תחום הקריפטו – הרי הוא נבנה כדי לעקוף את הרגולציה"

מטבעות דיגיטליים הם מוצר "קשה לבליעה" עבור הרגולטורים ברחבי העולם. השאלות שעולות בדרך להסדרת התחום הן שאלות שהרגולציה לא נאלצה להתמודד איתן עשרות שנים, הרי בסוף מדובר בסוג נכס חדש לחלוטין.

אך חשוב להבין, שוק המטבעות הדיגיטליים נבנה על טכנולוגיית הבלוקצ'יין שהיא מיסודה שקופה לחלוטין. כל אחד יכול לראות את התשלומים והעברות שנעשו ברשת, כולל הרגולטור. אמנם זהות המעביר היא חסויה מטעמי פרטיות ברורים, אך בעיניים רגולטוריות ברור שעדיף לדעת ולנטר כל טרנזקציה מאשר שהאזרחים ישתמשו במזומן שבו לא רק לא ניתן לדעת מי עשה את ההעברה אלא גם האם העברה קרתה בכלל?

לכן, טכנולוגיית הבלוקציין מאומצת (על גרסותיה השונות) ע"י בנקים מרכזיים ברחבי העולם, על מנת להנפיק מטבע דיגיטלי מדיני, שיוזיל את עלויות שוק התשלומים וייתן לממשלה כלי מעקב ברור על הלבנות הון ומימון טרור.

עם צמיחת השוק, דווקא האינטרס של הרגולטור הוא להסדיר את התחום, ובכך למנוע הונאות, להגן על משקיעים ולקבל דרכים לנטר העלמות מס ופעילויות פיננסיות בלתי חוקיות.

‍

"הקריפטו מבוסס על ערכים שאינם עולים בקנה עם רגולציה, כל רגולציה על קריפטו תחסל את התחום"

המטבע הדיגיטלי הראשון – הביטקוין, אכן נוצר בבקשה לנתק אותנו משליטת הממשלה התהומית על הכסף, וסט הערכים עליו מבוסס הוא ביזור הכוח ואי שליטה של מוסד מרכזי אחד (בנק מרכזי, חברות אשראי). עם זאת, טכנולוגיית הבלוקצ'יין ועקרון הביזור מקנים בימנו שימושים רחבים בניהול קהילה בצורה מבוזרת, ולאו דווקא באים "להגדיר מחדש" את שוק התשלומים.

למעשה, רגולציה בתחום המטבעות הדיגיטליים מבורכת ורצויה, ככל שיוסדר התחום כך יוכלו משקיעי ענק ומנהלי נכסים גדולים להשקיע בתחום בלי חשש, וזה יזרים כסף רב לשוק שלא היה קיים שם.

כבר עכשיו, לאור התפתחויות רגולטוריות מספר חברות ענק ומנהלי נכסים נכנסו לשוק מה שהשפיע לטובה על מחירי הנכסים.

‍

רגולציית קריפטו בארה"ב

בהיותה מעצמת חדשנות, ארה"ב הצליחה למשוך אליה חברות ויזמים מכל רחבי העולם, המקימים מרכזי מחקר ופיתוח לטכנולוגיות בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.

לראייה, סקר שנעשה בתחילת השנה ע"י חברת המחקר  Crypto Head מראה כי יותר מ- 50% מחברות הקריפטו הגדולות בעולם משוכנות בארה"ב , בין החברות ניתן למצוא גם חברות ציבוריות הנסחרות בנאסד"ק כמו: Coinbase ו – Robinhood

עם גדילת תעשיית המטבעות הדיגיטליים באמריקה גברה תשומת לב מצד הרגולטורים בארה"ב. בנובמבר 2021, הנשיא ג'ו ביידן חתם על חוק תשתית של טריליון דולר, המכיל הוראה שתחייב מתווכים של נכסים דיגיטליים לרשום ולדווח על עסקאות למס הכנסה.

בנוסף, ממשל ביידן קרא לקונגרס להעביר במהירות חקיקה חדשה שתחייב מטבעות יציבים (נכסים דיגיטליים המוצמדים למטבעות פיאט כמו הדולר או אירו, לדוגמא - USDC) שיונפקו על ידי בנקים בלבד.

לאור קריסת בורסות חברות בשוק המטבעות הדיגיטליים בשנה החולפת, הממשל הפדרלי באמריקה מבקש ליצור מסגרתה ל "חדשנות אחראית", כזו שלא תהווה סכנה למערכת המוניטרית של ארה"ב אך עדיין לא תעכב את קצב החדשנות הרצוי בתחום.

בארה"ב חוקי הדגל בעולם הקריפטו הינם חוקי ני"ע והסחורות על סחר במטבעות וכן חוק הגנת הצרכן הפדרלי. במקביל, ישנם לא מעט גופי רגולציה ואכיפה העוסקים במלאכה.

מערכת הבנקאות בארה"ב נוקטת בגישה זהירה אך מתקדמת יותר מישראל בכל הקשור לעולם המטבעות הדיגיטליים.

למרות ההתקדמות הרגולטורית היחסית, ארה"ב עדיין לא הגדירה בחוק את חוק "המטבעות היציבים" הנועד להגן על משקיעים מקריסות ואיבוד ההצמדה לדולר שאפיין מטבעות דיגיטליים יציבים, בעיקר מטבעות יציבים אלגוריתמיים שאינם מגובים בדולרים בלבד אלא בנכסים דיגיטליים אחרים כדוגמת ביטקוין.

בהשוואה לישראל, ישנה בהירות רגולטורית סבירה בנושא המטבעות הדיגיטליים באמריקה, אם כי גם שם יש מקום לשיפור.

‍

רגולציית קריפטו בסין

סין נזהרה באופן מסורתי ממטבעות דיגיטליים ונקטה בצעדים כדי למנוע את השימוש בהם ופיתוחם בגבולותיה. עם זאת, ממשלת סין גילתה עניין רב ביתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיית הבלוקצ'יין ובחנה דרכים לשלב אותה בתשתית הפיננסית הקיימת שלה, כיום סין נחשבת למדינה המתקדמת בעולם בתחום ה CBDC –  מטבע דיגיטלי מדיני.

ההגבלה על שימוש מחסר או כרייה במטבעות דיגיטליים תחת גבולותיה של סין הייתה הדרגתית ומגמתית, בצעד הראשון, בשנת 2017, ממשלת סין אסרה על תהליך של הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICOs).

במהלך שנת 2021 הוחרפה גישת הממשל כלפי מטבעות דיגיטליים. ביוני באותה השנה נאסרה כריית המטבעות הדיגיטליים לחלוטין במדינה. במהלך רוב שנת 2020, סין החזיקה בשיעור כוח כרייה ממוצע של כ-67% מסך כוח הכרייה העולמי, למעשה שלטה כמעט לגמרי בכוח כריית הביטקוין. לאחר האיסור על כרייה במדינה, יובשה כמעט לחלוטין תעשיית הכרייה במדינה ועד תחילת 2022 לא הייתה עדות לכוח כרייה משמעותית משמגיע מאזורים בגבולות סין.

בנובמבר 2021 הוחל איסור מוחלט על שימוש במטבעות דיגיטליים במדינה, בעקבות האיסור, בורסת הקריפטו Huobi Global – בורסה שהקומה בסין והייתה למובילות ביותר בעולם, סגרה את שעריהם למשתמשים חדשים בסין בספטמבר 2021. והחלה לסגור את כל החשבונות הקיימים עד דצמבר 2021.

באופן אירוני, ולמרות האיסורים הגורפים על שימוש, כרייה או מסחר במטבעות דיגיטליים בכל רחבי סין, סין היא מוקד חדשנות יוצא דופן בתחום הבלוקצ'יין, ע"פ נתוני Statistica סין מחזיקה ב 84% מהפטנטים הרשומים בתחום טכנולוגיית הבלוקצ'יין. כאשר ארה"ב החזיקה ב 8% בלבד באותה השנה.

רגולציית קריפטו באירופה

באיחוד האירופי אושרה חקיקה המסדירה באופן מקיף את תחום הנכסים הדיגיטליים אשר צפויה להיכנס לתוקף בתחילת 2024.

החקיקה האירופאית מתמקדת בפיקוח על מטבעות יציבים, תוך הבחנה בין מטבעות הצמודים למטבע יחיד לבין מטבעות הצמודים לסל של מטבעות או נכסים שהפיקוח עליהם יותר מחמיר.

בעוד לפי החקיקה האירופאית הפיקוח על נותני שירותים בתחום הנכסים הדיגיטליים יוותר בידי הרשויות המדינתיות, הרגולציה מציבה דרישות אישור מיוחדות ברמת האיחוד ובפיקוח המפקח של האיחוד האירופי על הבנקאות (EBA) עבור מטבעות יציבים אשר מיוחסת להם השפעה "משמעותית" בהקשרי יציבות ומדיניות מוניטרית.

אם לתת ציון, האירופאים מחמירים וזהירים בכל הנוגע לשימוש במטבעות דיגיטליים, בעוד שהאמריקאים מתירים יותר.

‍

רגולציית קריפטו בישראל

הרגולטורים העיקריים בישראל בתחום הקריפטו הינם הרשות לניירות ערך; הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בהקשר זה, יודגש כי, התשתית החקיקתית כיום בישראל הנוגעת לעולם הקריפטו ונותני השירות במטבע הווירטואלי (חברות הפינטק) הינה מצומצמת ומצויה בשלבי בחינה, התהוות והסדרה.

לאחרונה, בצעד משמעותי, רשות שוק ההון חילקה רישיונות ראשונים לנותני שירותים פיננסים בשוק המטבעות הדיגיטליים, יתר השחקנים פועלים מכוח "היתר המשך עיסוק" שניתן למי שעסק במטבעות דיגיטליים לפני 2017.

זאת ועוד, הרגולציה בישראל הזהירה את המשקיעים מהשקעה בבורסות לא מפוקחות בחו"ל, וממליצה לבצע רכישה במטבעות דיגטליים רק דרך גופים המפוקחים ע"י הרגולטור הישראלי. פרוקסיביט הוא אחד הגופים הללו.

‍

לסיכום

ההתפתחות ברגולציה על מטבעות דיגיטליים חשובה מאוד למשקיע הפשוט, הרגולטור יכול בהינף יד להחליט החלטה שתקפיץ את השוק מעלה או לחלופין תפגע בו משמעותית.

הרגולטורים ברחבי העולם, למעט סין, הולכים לכיוון של הסדרה מלאה של התחום, אם כי בצעדי תינוק. ארה"ב מובילת הרגולציה בעולם בתחום זה (מהטריטוריות שסוקרו במאמר זה), וצפוי כי ישראל תעקוב אחר ההתפתחות האמריקאית, אך בקצב איטי יותר.

האינטרס הרגולטורי להסדיר את השוק בהחלט קיים, וגם מובילי שוק הקריפטו מברכים את הרגולציה כיוון שתכניס שחקנים חדשים וחזקים לשוק שעשויים להיטיב עם השוק.

‍